Daf 84a
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּשְׁחַט בַּלַּיְלָה וְנִשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְיָצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים אִם עָלְתָה תֵּרֵד רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תֵּרֵד שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ
Rachi (non traduit)
כל שפסולו בקדש כו'. בגמ' יליף טעמא:
שהיה פסולו בקדש. משבאת לעזרה נפסלה:
רבי יהודה אומר כו'. בהנך תלתא פליג ומודי בשארא וטעמא יליף בגמ':
Tossefoth (non traduit)
כל שפסולו בקדש. שאירע לאחר שחיטה שנתקדש בכלי כדפרישי' לעיל בפ' חטאת העוף (זבחים ד' סח:
ד''ה אמר):
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּה
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְאֶתְנַן וּמְחִיר וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת
וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹרַת הָעֹלָה רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִין שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ
Rachi (non traduit)
תורת העולה. שהיא על מוקדה שתהא שם הלילה עד הבקר ולא תרד:
הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ
Tossefoth (non traduit)
הניתנין למעלה שנתנן למטה כו'. בכל הני מודה רבי יהודה והכי אמרינן לעיל בפרק ב' (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה ובפ' כל הפסולין (לעיל זבחים דף לו.) נמי אמרינן דלא פסל רבי יהודה במחשבה דלמטה למעלה ולמעלה למטה כי היכי דפסיל במחשבת הינוח משום דרבי יהודה לטעמיה דאמר שלא במקומו כבמקומו דמי ותימה דבריש מעילה (דף ב:) משמע דפליג רבי יהודה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דרבה אמר אם עלו ירדו ורב יוסף לא ירדו וקאמר אליבא דרבי יהודה כ''ע לא פליגי דירדו כי פליגי אליבא דר''ש רב יוסף כר''ש ורבה אמר לך ע''כ לא קאמר ר''ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה כו' ולעולם בנשחטין בצפון וקבל דמן בצפון ומדנקט למטה שנתנן למעלה משמע דפליגי בה דה''ל למנקט נשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא דמה וי''ל דהכי פי' רב יוסף כר''ש דמשמע ליה ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שמלקה ומיצה דמה למטה דהוי כעין שינוי מקום דשחיטת קדשי קדשים וקבלת דמן מצפון לדרום ורבה אמר ע''כ לא קאמר ר''ש אלא בזבחים הניתנין למטה שנתנן למעלה ולעולם בשחטה בצפון אבל בעולת העוף שעשאה למטה ובקדשי קדשים ששחטן בדרום מודה ר''ש לרבי יהודה שירדו והא דקאמר לעיל בפרק שני (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה אע''ג דלרב יוסף יש במשמע ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שעשאה למטה דפליג ר' יהודה כיון דמודה בדמי זבחים שייך שפיר לומר דלא פליג ר' יהודה אלא ירדו דניתנין למעלה שנתנן למטה כמו בקבלו פסולין וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג רבי יהודה אע''ג דלא מודה לר''ש אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור ור''ש אפילו בהנך דלא חזו לעבודת ציבור קאמר דלא ירדו דלא גרע משנשפך הדם ונאבד לגמרי דלא ירדו לר''ש ומיהו צריך עיון כי שמא בשנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר''ש לא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בשנשפך מן הכלי ונאבד אחר קבלה ופסולין דלא חזו לעבודת ציבור דלא אשכחן להו הכשר בשום מקום אם קבלו נמי את הדם לא יאמר ר''ש אם עלו לא ירדו דמשום שחיטה לבדה שחיטה כשרה לא יחשבנו פסולו בקדש כדמשמע בריש מעילה (דף ב:
וג.) שאפילו שחט בצפון וקבל בדרום לא היה חושבן רבה פסולו בקדש דקמותיב ליה רב יוסף ממתני' דחטאת העוף (לעיל זבחים דף סו:) וכולן אין מטמאין בגדים אבית הבליעה בעולת העוף שעשה למטה ולעיל מוקמינן לה בגמ' במיצוי ולא במליקה ומייתי מינה ראיה לדרום וגבי קדשי קדשים דחשיב פסולו בקדש א''כ אע''פ שנעשית המליקה בהכשר שהיה במקום שחיטה לא היה חושבו פסולו בקדש לרבה עד דאותביה רב יוסף אלמא בשחיטה לבדה בהכשר לא חשיב לרבה פסולו בקדש ומיהו יש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה יותר מקבלה כיון שבמיצוי הוא ממצה ומוציא הדם מן הגוף כמו שעושה בשחיטה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עֹלָה אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים וְהַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ
גְּמָ' תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֹאת הִיא הָעֹלָה הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד
Rachi (non traduit)
גמ' זאת היא העולה. זאת מיעוטא והיא מיעוטא וה''א דהעולה מיעוטא דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה למעוטי פסולין אתו שאפילו עלו ירדו ולא תימא כל הנוגע במזבח לכל פסולין אתא ומסתבר דהני ממעט שפסולן לפני זריקה ולקמיה מפרש שאר פסולין מנא ליה דלא ירדו ולא ממעט להו מהכא כגון נשחט חוץ לזמנו דפסולו לפני זריקה:
Tossefoth (non traduit)
פרט לנשחטה בלילה. רובע ונרבע לא צריכי מיעוטא לרבי יהודה וכל הני דמרבה ר''ש מרבה נמי רבי יהודה כדלקמן (זבחים דף פה:) ומסתבר לרבות הני טפי משום דמשכח להו היכשרא ואם תאמר קדשי קדשים ששחטן בדרום דקאמר בריש מעילה (דף ב:) תרד לר''י הא לית ביה מיעוט רביעי וי''ל משום דדרשינן לעיל בפרק כל הפסולין (זבחים דף לו.) כל דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום (דאם עלו לא ירדו) ושנכנס דמה לפנים ואף על גב דקרא ללאו שמעינן נמי דאם עלתה תרד א''נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא:
זאת היא העולה. זאת תורת העולה היא העולה זאת והיא וה''א דהעולה שני היינו ג' מיעוטין אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט (פסח י' דף נח:) ותורת הוי רבוי לרבות איזה פסולין דאם עלו לא ירדו כרבי יהודה דלא ממעט אלא הנך ג' ואם תאמר הא ר' יהודה סבר לעיל בפ''ק (זבחים דף יד.) רצפה מקדשה במזבח א''כ כולן עלו והיכי משכחת לה פסול בפיגול ונותר וטמא וי''ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה:
כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ תֵּרֵד שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יַפְשִׁיט וִינַתְּחֶהָ בִּמְקוֹמָהּ
Rachi (non traduit)
כשם שעלו לא ירדו. אכל פוסלין דתנן בהו לא ירדו כך אם ירדו לאחר שעלו לא יעלו עוד:
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנַן וְהַמְּחִיר וְהַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן וּבַעֲלֵי מוּמִין רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
דוחה. ומורידן:
מכשיר. דאם עלו לא ירדו ובגמ' מוקי לה בדוקין שבעין הואיל וכשרין בעופות לכתחילה:
מַתְנִי' אֵלּוּ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ
Rachi (non traduit)
מתני' הלן. בין דם בין אימורים:
Tossefoth (non traduit)
הגה''ה ושקבלו פסולין וזרקו דמן. בגמ' (לקמן זבחים דף פז:) פליגי ר' יוחנן ור''ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרוייהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה (דף ה.):
וחוץ למקומו. תימה דבפ' התודה (מנחות דף עט.) אמרינן חטאת ששחטה חוץ למקומו רבא אמר תרד כו' ור''ת גורס תודה דאיירי בה התם ומיהו בזה לא הועיל כלום וי''ל דהועיל דשאני תודה דהוי קדשים קלים וליכא מעילה באימורין מקמי זריקה וכי שחיט חוץ למקומו לא מתירה הזריקה למעילה לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה לפיגולו לקובעו בכרת כדאי' במסכת מעילה (דף ב.) גבי מעילה וה''ה באם עלו לא ירדו כי האי גוונא אבל הכא בשמעתין מיירי בקדשי קדשים דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כי איפסלא בחוץ למקומו לא תרד דבזריקה החסירה אין קפידא דלא מהני מידי וכי האי גוונא מפליג בסמוך (דף פה.) גבי אימורין שהעלן לפני זריקה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים וקשה לי פסח שלא לשמו אמאי לא ירד מאי שנא משלא במקומו בתודה דאידי ואידי קדשים קלים ומחשבה פסולה קודם זריקה וי''ל פסול דשלא במקומו חמיר טפי מפסול דשלא לשמו והוי כמו שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר' יהודה פ''ק דמעילה (דף ב:) דהיינו נמי חוץ למקומו ובפרק התודה (מנחות דף עט.) נמי מוכח דחוץ למקומו נמי דירד היינו דוקא לר' יהודה אבל לר''ש לא ירדו אי נמי שלא לשמו קיל לפי שכשר בכל הזבחים לבד חטאת ופסח וצריך עיון אי מצי למימר דגבי תודה מיירי דחשיב לאכול הבשר חוץ לירושלים אין המקום ראוי לשום זבח לכך תרד אבל חישב לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים או להקטיר אימורי קדשים קלים חוץ לקלעים לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים:
הלן והיוצא. אע''ג דתני אלו תנא ושייר הנך דחשיב בברייתא בגמ' ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ''ש הנהו ובברייתא נמי בגמ' דהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוי בכלל הנהו דחשיב:
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לְמָחָר כִּנְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן דָּמוּ וּמוֹדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא יֵרְדוּ קָא מַשְׁמַע לַן
וְנַשְׁמְעִינַן כִּדְרָבָא נְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּקָא מַקְרֵב לְהוּ לִמְחַר וּלְיוֹמָא חָרָא
Rachi (non traduit)
נסכים הבאים בגלל זבח אצטריכא ליה. לר''ל לאשמועינן דלר''ש ירדו וכגון דקא מקריב להו למחר וליומא חרא דקי''ל לעיל (זבחים דף מד.) אדם מביא זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י' ימים ונפקא לן מהא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם יתירי דכתיבי בקרבנות החג להכי כתיבי:
ונשמעינן. ר''ל בהדיא כדרבא:
פְּשִׁיטָא מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכָל יוֹם
Rachi (non traduit)
מתנדב אדם מנחת נסכים. בלא זבח ואף על גב שלא אמרה תורה מנחת כליל (הבאה) אלא הבאה בגלל זבח היכא דפריש פריש:
מנחה הבאה בפני עצמה איצטריך ליה. ולאשמועינן דיש מנחת נסכים הבאה בפני עצמה כדרבא:
ה''ג פשיטא. דהכי הוא דלרבי יהושע מידי דבר מוקדה אין דלאו בר מוקדה לא לר''ג כל דבר מזבח ולר''ש בא בגלל עצמו ולתנאי דמתני' מנחה לא:
נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן לְדִבְרֵי כּוּלָּן יֵרְדוּ לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא יֵרְדוּ נְסָכִין הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי כּוּלָּן יֵרְדוּ לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְחוֹדֵיהּ לֹא יֵרְדוּ
Rachi (non traduit)
לדברי כולן. רבי יוסי ור''ע ור' יהושע ירדו לדברי ר''ג ור''ש לא ירדו:
נסכים הבאין בפני עצמן. כגון המתנדב יין בלא זבח דתנן במנחות (דף קד:) מתנדבין יין:
לדברי כולן תרד. אם פסולה היא תרד לרבי יוסי הגלילי ור''ע ור''ש לדברי ר''ג ורבי יהושע לא תרד דהא (כתיב) מוקדה ומזבח הואי:
תֵּרֵד מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא תֵּרֵד לְדִבְרֵי כּוּלָּן תֵּרֵד
Rachi (non traduit)
הבאה עם הזבח. כלומר בגלל זבח:
it does descend. (1) With regard to a mealoffering which accompanies a sacrifice, in the view of R. Gamaliel and R. Joshua it does not descend, (2) while in the view of all [the others] it does descend. Libations which come by themselves, (3) in the view of all of them, descend, but in the view of R. Gamaliel and R. Simeon they do not descend. Libations which come together with a sacrifice, in the view of all of them, descend, and only in the view of R. Gamaliel do they not descend. That is obvious? (4) — He needs [to state this on account of] a meal-offering which comes by itself, (5) and in accordance with Raba. For Raba said: A man can vow a meal-offering of libations every day. (6) Then let [Resh Lakish] inform us [this law], as Raba? (7) — He needs [to state the law about] libations which come with a sacrifice, where he offers them [the libations] on the morrow or on some other day. (8) I might argue, Since a master said: And the meal-offerings thereof and their drinkofferings (9) [can be brought] at night; ‘the meal-offerings thereof and their drinkofferings’ [can be brought] on the morrow, (10) they are as drink-offerings [libations] which are brought by themselves, and R. Simeon admits that they do not descend. Hence he [Resh Lakish] informs us [that it is not so]. MISHNAH. THE FOLLOWING DO NOT DESCEND ONCE THEY ASCENDED: [FLESH] THAT IS KEPT OVERNIGHT, OR THAT GOES OUT [OF ITS PERMITTED BOUNDARIES], OR WHICH IS UNCLEAN, OR WHICH WAS SLAUGHTERED [WITH THE INTENTION OF CONSUMING SAME] AFTER TIME OR WITHOUT BOUNDS; OR IF UNFIT [PERSONS] RECEIVED AND SPRINKLED ITS BLOOD. R. JUDAH SAID: THAT WHICH WAS SLAUGHTERED AT NIGHT OR WHOSE BLOOD WAS SPILT OR WHOSE BLOOD PASSED WITHOUT THE HANGINGS, (11) IF IT ASCENDED, MUST DESCEND. R. SIMEON SAID: IT DOES NOT DESCEND; BECAUSE R. SIMEON MAINTAINED: IF ITS DISQUALIFICATION AROSE IN THE SANCTUARY, THE SANCTUARY (12) RECEIVES IT; IF ITS DISQUALIFICATION DID NOT ARISE IN THE SANCTUARY, THE SANCTUARY DOES NOT RECEIVE IT. THE DISQUALIFICATION OF THE FOLLOWING DID NOT ARISE IN THE SANCTUARY: A ROBA’ AND NIRBA’, ONE SET ASIDE [FOR AN IDOLATROUS SACRIFICE]; AN ANIMAL WORSHIPPED [IDOLATROUSLY]; [A HARLOT'S] HIRE; [A DOG'S] EXCHANGE; KIL'AYIM; TEREFAH; AN ANIMAL CALVED THROUGH THE CAESAREAN SECTION; AND BLEMISHED ANIMALS. (13) R. AKIBA DECLARED BLEMISHED ANIMALS FIT. (14) R.HANINA THE SEGAN (15) OF THE PRIESTS SAID: MY FATHER USED TO REPULSE BLEMISHED ANIMALS FROM OFF THE ALTAR. JUST AS THEY DO NOT DESCEND ONCE THEY ASCENDED, SO THEY DO NOT ASCEND IF THEY HAD DESCENDED. AND ALL OF THESE, IF THEY ASCENDED TO THE TOP OF THE ALTAR WHILST ALIVE, MUST DESCEND. IF A BURNT OFFERING WENT UP ALIVE TO THE TOP OF THE ALTAR, IT MUST DESCEND. IF ONE SLAUGHTERED IT ON THE TOP OF THE ALTAR, HE MUST FLAY IT AND DISMEMBER IT WHERE IT LIES. (16) GEMARA. It was taught, R. Judah said: [This is the law of the burnt-offering:] it is that which goeth up [on its firewood upon the altar all night unto the morning]: (17) here you have three limitations. It excludes [an animal] slaughtered at night; [an animal] whose blood was spilt; and [an animal] whose blood passed out beyond the hangings: if any one of these ascended [the altar], it must descend. R. Simeon said: ‘Burnt-offering’: I only know this of a fit burnt-offering; whence do I know to include one which was slaughtered at night, or whose blood was spilt, or whose blood passed without the hangings, or [the flesh of] which spent the night [away from the altar], or went out, or the unclean, or which was slaughtered [with the intention of burning its flesh] after time or without bounds; or whose blood was received and sprinkled by unfit [persons]; or whose blood was applied below [the scarlet line] when it should be applied above, or above when it should be applied below; or without when it should be applied within, or within when it should be applied without; or a Passover-offering or a sinoffering which one slaughtered for a different purpose: whence do we know [to include all these]? From the phrase, ‘the law of the burnt-offering’, which intimates one law for all burnt-offerings [viz.,] that if they ascended, they do not descend. You might think that I also include a roba’ and a nirba’, one set aside [for an idolatrous sacrifice], or worshipped; a [harlot's] hire or the price [of a dog], or a hybrid, or a Terefah or an animal calved through the caesarean section. Scripture, however, states: ‘it is that.’ And why do you include the former and exclude the latter? Since Scripture includes

(1). As stated above.
(2). Since ‘upon its firewood’ and ‘on the altar’ are applicable to it.
(3). E.g., if one vows wine without a sacrifice.
(4). All this directly follows from their views stated above.
(5). I.e., to teach that a meal-offering can be brought alone.
(6). I.e., even without a sacrifice, which naturally would not be vowed so frequently.
(7). Explicitly, and not overlay it with all the other rulings.
(8). Not at the same time as the animal sacrifice.
(9). Num. XXIX, 6 et passim. ‘Their’ refers to the animal sacrifices.
(10). V. supra 8a.
(11). I.e., outside the Temple court.
(12). Here the altar.
(13). Cf. supra 71a and b.
(14). If they ascend, they do not descend.
(15). Chief of the priests and deputy High Priest; v. Sanh. (Sonc. ed.) p. 97, n. 1.
(16). Lit., ‘in its place’.
(17). Lev. VI, 2.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source